A Rosary Spell
Rather than starting at the cross then working the circle, this spell first draws the circle then follows
the beads extending from it. It ends on the cross which is the intersection of two lines in a single
central point. X marks the spot. On treasure maps, the shovel is always implied.

A mantra, spoken 5×10 times is alternated with pleas to Saturn to draw the circle.

The mantra:

‘Not grace flows from you unto me but relentless pressure to build a stable foundation of living
roots.’

10x Mantra
‘Saturn, guide me where I need to go!’
10x Mantra
‘Saturn, guide me down the winded path!’
10x Mantra
‘Saturn, guide me to the blackest black!’
10x Mantra
‘Saturn, grant me the strength to withstand its gaze!’
10x Mantra
‘Saturn, grant me passage into the underworld!’

The fifth and final plea to Saturn is spoken on the centrepiece. The circle has been drawn.
A line extends outwards, five more beads to reach the cross. 1-3-1

1x Mantra

‘You, ever coiled
whose scales evade the eyes of men
perceive my call!

Make shelter of my shaded skull
make windows of my blackened eye
so that you see what I see.

Transfix your gaze unto mine,
and allow my eyes to see
what no eyes may see.’

1x Mantra

The cross, now reached remains unspoken. With the final ‘roots’ it is rammed into the ground, marking a point around which the circle is placed. The veil has been pierced.

כישוף מחרוזת תפילה

במקום להתחיל מהצלב ואז להתקדם לאורך המעגל, הכישוף הזה קודם כל מותח את המעגל – ורק אחר כך עוקב אחר החרוזים שנמשכים ממנו החוצה. הוא מסתיים בצלב – החיתוך של שני קווים בנקודה אחת, מרכזית. X מסמן את המקום. במפות אוצר, תמיד מרמזים על קיומה של את חפירה.

המנטרה, הנאמרת 10×5 פעמים, משולבת עם תחינות לשבתאי למען שימתח את המעגל.

המנטרה:

"לא חסד זורם ממך אליי, אלא לחץ חסר רחמים לבנות יסוד יציב של שורשים חיים."

מנטרה 10x

"שבתאי, הדרכני לאן שאני צריכה ללכת!"

מנטרה 10x

"שבתאי, הדרכני בדרך המתפתלת!"

מנטרה 10x

"שבתאי, הדרכני אל השחור שבשחורים!"

מנטרה 10x

"שבתאי, תן לי כוח לעמוד בפני מבטו!"

מנטרה 10x

"שבתאי, הענק לי מעבר אל השאול!"

התחינה החמישית והאחרונה לכוכב שבתאי נאמרת על גבי החרוז המרכזי. המעגל נפתח.

קו אחד נשלח החוצה – חמישה חרוזים נוספים עד הגעה אל הצלב. 1–3–1

מנטרה 1x

אתה, המתלפף תמיד

שקשקשיך חומקים מעיני אדם,

שמע את קריאתי!

עשה גולגולתי המוצלת למקלט,

עשה מעיניי המושחרות חלונות

כדי שתראה את אשר אני רואה.

נעוץ מבטך בשלי,

והנח לעיניי לראות

את אשר עין לא אמורה לראות.

מנטרה 1x

הצלב/איקס עתה בהישג יד, נותר ללא דיבור. עם המילה האחרונה "שורשים", הוא נדחף באדמה – מסמן את הנקודה שסביבה נפתח המעגל.

המסך נקרע.

On Black Flame
To follow desire is a daunting task. It requires a steady gaze
to not be burnt to crisp within the ever shifting tongues of flame.

It is a different task all together to do what the flame cares little for. A car desires movement.
The flames within it, propel it forward. All it has to do, and it does so expertly, is to move.
What the car does not desire, what its flame does not account for is the maintenance of its parts.
The flame cares little for rust, for brittle joints, for skeletons of steel.
To take care of something, to maintain the stability of its parts is a flameless work.

The exception proves the rule:
Once, I actually desired to brush my teeth. The flame did it for me.
Apart from such exceptions, taking care of the body is a prime example of flameless work.
I don’t desire it. It needs to be done.
Maintenance follows Necessity.

Necessity is relentless. It is blind to even the loftiest of dreams, the holiest of intentions.
A falling body is crushed in accordance with law. Necessity dictates it.
Lack of sleep hinders the labours of the day. Necessity dictates it.
A plant uprooted perishes. Necessity dictates it.

I heard whispers within the woods, of a black flame.
The trees told me about it. It is their grounding myth.
If you put your ear to the ground, you can hear the song of their roots.

על הלהבה השחורה

ללכת אחר תשוקה זו משימה מעוררת יראה. נדרש מבט יציב כדי לא להישרף באש הלשונות המשתנות ללא הרף.

אך זו משימה אחרת לגמרי לעשות את מה שהלהבה כלל אינה חפצה בו. מכונית חפצה בתנועה.

הלהבות שבתוכה מניעות אותה קדימה. כל שעליה לעשות – והיא עושה זאת היטב – הוא לנוע. אך מה שהמכונית אינה חפצה בו, מה שלהבתה אינה לוקחת בחשבון, זהו התחזוק של חלקיה.

הלהבה אדישה לחלודה, למפרקים שבריריים, לשלדי מתכת. לטפל בדבר מה, לשמר את יציבות חלקיו – זו עבודה ללא להבה.

החריג מאשש את הכלל:

קרה לי פעם באמת לרצות לצחצח שיניים. הלהבה עשתה זאת במקומי.

למעט חריגים כאלו, טיפול בגוף הוא דוגמה מובהקת לעבודה חסרת להבה.

אני לא משתוקק אליה. היא פשוט צריכה להיעשות.

תחזוקה צומחת מתוך הכורח.

הכורח הוא חסר רחמים. הוא עיוור גם לחלומות הנשגבים ביותר, ולכוונות הקדושות ביותר.

גוף נופל מתרסק לפי החוק. הכורח מכתיב זאת.

חוסר שינה מעכב את מאמצי היום. הכורח מכתיב זאת.

צמח שנעקר – קמול ימות. הכורח מכתיב זאת.

שמעתי לחשושים ביער – על הלהבה השחורה.

העצים סיפרו לי עליה. היא המיתוס המקרקע שלהם.

אם תניח את האוזן אל הקרקע, תוכל לשמוע את שירת שורשיהם.

Rootlessness
There once was a man
with the vision of a most glorious tower.
Oh, what a tower it was meant to be!

Passionate was he,
oh how he burnt for that most glorious tower.
Oh, what a tower it was meant to be!

It would reach the heavens, touch the sun,
this most glorious tower.
Oh, what a tower it was meant to be!

Of course, you might suspect,
there was a problem.
Oh, what a problem it would come to be.

The man cared little for foundation work,
he only cared for gilded roofs
he didn’t dig to give his monument its base.

He built his tower and it truly was most glorious.
A single gust of wind came by and tore it to the ground.
Gilded roof tiles on black soil

חסר שורשים

היה היה פעם אדם

שחזונו היה מגדל מהולל.

הו, מה רב היה המגדל אשר תכנן!

בוער היה בו התשוקה,

הו, כמה להט בער בו למען המגדל ההוא.

הו, מה רב היה המגדל אשר תכנן!

הוא היה אמור לגעת ברקיע, ללטף את השמש,

המגדל ההוא – כמה רם ונישא אמור היה להיות!

כמובן, אולי תחשדו,

שהייתה בעיה.

הו, איזו בעיה היא עתידה הייתה להיות.

האיש לא התעניין בעבודות יסוד.

הוא רק חשק בגגות מצופי זהב.

הוא לא חפר, לא ייסד, לא נתן למונומנט שלו בסיס.

הוא בנה את המגדל – והוא באמת היה מהולל.

אך די היה במשב רוח אחד בודד – והכל קרס לקרקע.

רעפי זהב על אדמה שחורה.

Roots
There is little glory in the blind descent of roots.
If the sun touches them
they know they’ve gone astray.

I dig not for light
but for stability
for nourishment.

A strange warmth engulfs the digging hand.
Beneath the soil

a centre radiates.

Konrad Kruse
Germany
April 2025

Link to Konrad's blog here

שורשים

מעט מאוד תהילה יש בירידת שורשים עיוורת.

אם השמש נוגעת בהם 

הם יודעים שהם סטו מדרכם.

אני לא חופר לאור 

אלא ליציבות,

לתזונה.

חום מוזר עוטף את היד החופרת.

מתחת לאדמה 

מרכז קורן.

קונראד קרוז

גרמניה

אפריל 2025

קישור לבלוג של קונרד כאן