שבת שירה: שירת הים, שירת הבאר ושאר צירופים

פורסם ע"י entheogenic paths בתאריך

 
בפרשת 'בשלח' מחר אנחנו פוגשים את שירת הים.

שירת הים: היא שיר הלל ששרים בני ישראל לאחר שהם חצו בשלום את ים סוף והיו עדים להרס צבא פרעה.

זהו ביטוי פיוטי של הכרת תודה וחגיגה על הצלת אלוהים.


אני מבקשת להתייחס כאן לשירת הים של מרים שמשתלבת עם שירת הבאר של מרים כפי שמציגה רות נצר בספרה המסע אל העצמי. בחלק השני אני מתייחסת לשם האל הנגזר משירת הים.

.
לפי המסורת, בנדודי בני ישראל במדבר לוותה אותם באר שנעה בדרך נס, לבאר זו מיוחסות סגולות רבות, והיא התקיימה בזכותה של מרים (על פי רש"י זוהי משמעותו של סיפור משה והסלע, כי לאחר מות מרים משה היה צריך להחזיר את הבאר).

בתלמודים קיימות דעות שונות על מקום גניזתה של הבאר.

בתלמוד ירושלמי ובמדרש רבא, נכתב כי נגנזה בתוך ים כנרת, אך בתלמוד הבבלי סבורים כי היא נמצאת בים התיכון, כנראה סמוך להר הכרמל. קישורו של הכרמל לבארה של מרים נובע ככל הנראה מהמדרש, על הפסוק "ככרמל בים יבא", לפיו השתתף הכרמל בקריעת ים סוף.
מסורת זו נסמכת על הנאמר בספר דברים (במדבר כא, טז-כ).

.
 מה הקשר בין מרים ומים, מלבד הקישור הלשוני בעברית? 

יָם – yam -sea

מַיִם-water

מָרִים-bitters

מִרְיָם-Miriam


אחרי שירת הים ושירת מרים מופיע הקטע בו העם "לא יכלו לשתות מים ממרה כי מָרים הם". משה בהנחיית ה' משליך עץ למים והם נמתקו, ואחרי כמה פסוקים נוספים הוא מסיים את הפרק: "ויבואו אילמה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים".

הרי זה קישור בין מָרִים למרים ולשפע מים.
.
אפשר לומר שהשם מרים נהיה לארכיטיפ נשי.
השם מרים שב וחוזר במיתולוגיה: מריה, מרים המגדלית (מריה מגדלנה), מרים האלכימאית (שנקראה גם מרים היהודיה) – ממציאה כלי-מיכל לעשייה האלכימית בשם אמבט מרים, מיכל שמקביל לבארה של מרים ולזכותה נזקפות המצאות נוספות בתחום כמו מכשיר זיקוק עם שלושה ראשים מנחושת בשם tribikos.


אז הבאר היא גם המיכל-רחם כמקום הטרנספורמציה, ההתהוות, צמיחת העובר, מיכל הבישול. מיכל האלכימיה...

מיכלים קדומים עוצבו כירכיים של אשה שבטנה היא המיכל.

ניתן לראות מיכל בושם בלחיצה כאן

עוד דוגמא

.
מסופר כי במשך חייה של מרים, הרוותה הבאר את צימאונם של בני ישראל ההולכים במדבר. עם מותה של מרים הבאר נגנזה, אך לפי האגדה היא ממשיכה ומתקיימת כמקור מים פלאי והשותה ממימיה מתרפא וזוכה לחכמה. ומדי מוצאי שבת היא מתגלגלת במי אגמים, נהרות וימים ונשים יוצאות לדלות ממנה מי מרפא.
בארה של מרים קושרה עם שפע, כוח מרפא ואפילו עם השכינה.

במקום אחר רש"י מרחיב מעט את התיאורו: "באר - בארה של מרים - סלע שיצאו ממנו המים על ידי משה, ועגול כמין כבר היה, ומתגלגל עמהן כל מקום שהולכין." (רש"י פסחים דף נד א) לפרשנות המהר"ל מפראג בדברי רש"י אין הכוונה שהסלע היה מתגלגל איתם, כי אם כן מדובר בנס נוסף שלא נזכר, אלא הכוונה שבכל מקום .שישראל הלכו, המים היו עולים והיה נוצר פתח באופן נס. הוא פי הבאר

.
על באר זו נאמר שנבראה בין עשרת הדברים שנבראו בערב שבת, ובגלל זה יש בהם קדושת יתר.

עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵן,

פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן, וְהַקֶּשֶׁת, וְהַמָּן, וְהַמַּטֶּה, וְהַשָּׁמִיר, וְהַכְּתָב, וְהַמִּכְתָּב, וְהַלּוּחוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף הַמַּזִּיקִין, וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל משֶׁה, וְאֵילוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף צְבָת בִּצְבָת עֲשׂוּיָה.

(פרקי אבות. ה, ו)
בין עשרת הדברים מדובר על – 'פי הבאר, פי הארץ, פי האתון' – שהם פה - פתח אל מסתורין וכניסה למעמקים.

.

.

על השם המפורש:

השם המפורש בן 72 האותיות של האל היהודי הוא מושג שמקורו במיסטיקה יהודית, במיוחד מתורות קבליות.

זה קשור לסידור ספציפי של אותיות שנמצא בספר שמות י"ד, יט כא, במהלך האירועים סביב בקיעת ים סוף, שהיא חלק מפרשת בשלח, וגם חלק משירת הים בשמות ט"ו.

יש המזהים את השם המפורש עם שמות אחרים הנזכרים כמו השמות המכונים "שם בן י"ב", "שם בן מ"ב" או "שם בן ע"ב".

גם בנצרות יש התייחסות מיוחדת לשם המפורש, הנקרא טטרגרמטון (ידוע גם כשם בן ארבע אותיות).

זו אחת הדרכים המתפרשות באופן מסורתי:

 פרשת בשלח (שמות ל"ד, יט-כא)- בקטע זה, כאשר בני ישראל בורחים ממצרים וצבא פרעה רודף אחריהם, אלוהים מגן על בני ישראל בכך שהוא מתגלה כעמוד ענן ביום ועמוד של אש בלילה. כאשר משה מושיט את ידו על הים, אלוהים מפריד את המים, ומאפשר לבני ישראל לעבור על היבשה.

מאמינים ששמו בן 72 האותיות של אלוהים נגזר מקטעים אלה, בשילוב האותיות נוצר רצף ייחודי שלדעת רבים יש משמעות וכוח מיוחדים במיסטיקה היהודית.

.

עם זאת, חשוב לציין שהשם המפורש בן 72 האותיות אינו כתוב בצורה מפורשת בתורה. במקום זאת, זה מושג שנגזר מפרשנויות וממסורות מיסטיות בתוך היהדות, במיוחד בתוך הקבלה. תורות קבליות מייחסות משמעות עמוקה לצירופים שונים של אותיות ומספרים, ורואה בהם ערוצים לאנרגיה רוחנית ולתכונות אלוהיות.

הרעיון מאחורי השם בן 72 האותיות הוא שהוא כולל בתוכו את הכוח וההגנה האלוהיים שנראו במהלך יציאת מצרים וחציית ים סוף.

מאמינים כי מדיטציה או הפעלת השם הזה יכולה להביא לתובנות רוחניות, הגנה וחיבור לאלוהי.

אמנם השם בן 72 האותיות אינו מושג מיינסטרים ביהדות והוא נחקר לעומק בעיקר בחוגים קבליים, אך הוא כמראה המשקפת את הבאר העשירה במחשבה מיסטית הנמצאת בתוך המסורת היהודית.

סבאת' שירה שמח!

תמונת השער :

The Wolves Pursuing Sol and Mani  by J.C. Dollman

מקורות:

מסע אל העצמי
אלכימיית הנפש - סמלים ומיתוסים מאת רות נצר

ויקפדיה

מקראות מאתר ספריא


שתף את הפוסט



← הפוסט הקודם הפוסט הבא →


אין תגובות

השאר תגובה